סיפור לשבוע הספר – יוני 2021
למי שלא מכיר אותי אני ד"ר יעל הדס ואני מנהלת את הוצאת הספרים שוקן. הוצאת שוקן קמה בברלין בשנת 1931 על ידי סבא רבא שלי זלמן שוקן ז"ל.
זלמן שוקן נולד למשפחה ענייה ביותר והתעשר ממסחר, ועם עלייתו בסולם החברתי הוא הבין שהיהודים חושבים שיתקבלו על ידי הגרמנים אבל זה לא יקרה ולכן חשוב מאוד שישמרו על מורשתם התרבותית. לכן הוא הקים הוצאת ספרים בשם הוצאת שוקן שמטרתה היתה להוציא כתבים של תרבות יהודית.
הוא גילה את ש"י עגנון בצעירותו, הכיר בגאונותו, ושילם לו משכורת כל חייו רק כדי שיכתוב וכך תרם לכך שלמדינת ישראל היה חתן פרס נובל לספרות ישראלי. זלמן שוקן השכיל לברוח מהנאצים בשנת 1933 ולהביא איתו גם את ההוצאה שהמשיכה לפעול בישראל ובארה"ב על ידי צאצאיו.
זלמן שוקן היה ידוע בכך שיחד עם גאונותו העסקית וכישרונו התרבותי הוא לא האמין שנשים יכולות לנהל, ולכן אני חושבת שלו היה יודע שההוצאה שלו מנוהלת על ידי נכדתו רחלי אידלמן, (אמא שלי), ונינתו (אני) כבר כמה עשורים, הוא בטח היה מופתע לחלוטין.
ההוצאה התפתחה במשך השנים מתרבות יהודית לספרי איכות מתורגמים מכל העולם, ספרות ועיון, ספרי ילדים, וכמעט כל נושא שתעלו על דעתכם.
כעת לשבוע הספר – אני זוכרת שצפיתי בקונים שמגיעים לדוכן ההוצאה בשבוע הספר ממש מכל גובה אפשרי מאז שהייתי פעוטה, ואמא שלי סיפרה שכשהייתי בת חמש אז המשורר יהודה עמיחי ז"ל, שבא לחתום על ספריו בדוכן הוצאת שוקן, אמר שאני דומה לציור מפורסם בשם "האינפנטה הקטנה" או "לס מנינאס" של הצייר הספרדי ולאסקז (מהשוואה לתמונותי בגיל 5 הוא צדק).
העבודה הראשונה בחיי בה הרווחתי כסף היתה כמוכרת ספרים בדוכן ההוצאה בנערותי ואני גאה לספר שבשכר שהרווחתי על העבודה הזאת קניתי ווקמן קסטות עם אוזניות שהיא שיא הטכנולוגיה בשנות השמונים.
עבודת הניהול המשמעותית הראשונה בחיי היתה ניהול דוכני הוצאת שוקן בכיכר מלכי ישראל כשהייתי סטודנטית. למרות שכבר היה מבוגר מאוד, שמחתי שהמשורר יהודה עמיחי נעתר להזמנתי להגיע לחתום על ספריו. התרגשתי כאשר קבוצת תלמידי י"ב שהתכוננו לבחינות הבגרות בספרות הגיעו לדוכן לשאול אותו אם הפירוש של המורה לספרות לשיר "אלוהים מרחם על ילדי הגן" הוא באמת נכון.
הפוסט הזה מוקדש לנשים סופרות אז אני ממש גאה לתת במה לשלוש נשים מעניינות שהוציאו אצלנו ספרים השנה. לפני מספר שבועות הוצאנו את ספר הביכורים של תמר רותם "מעבר לים – רומן ביוגרפי" המתאר חמש שנים מכוננות בחייו של הצייר נחום גוטמן בעת שיצא לאירופה ללמוד אמנות מהציירים הגדולים. הסיפור כתוב כרומן מרגש, אבל אגלה לכם שתמר רותם עשתה מחקר מקיף על חיי הצייר וגילתה דמות חשובה שלא היתה ידועה עד אז – פרידה פליגלמן, שהיתה התלמידה האשה הראשונה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה. פרידה היתה אהובתו של יצחק גוטמן, אחיו של נחום גוטמן, שזנח אותה ושבר את ליבה בשלב כלשהו. בזמן מאוחר יותר הכירה את האח הצעיר נחום גוטמן והתאהבה בו. הספר המפורסם של נחום גוטמן "לובנגולו מלך זולו" כנראה נכתב בהשראתה. אני מצרפת בתגובות קישור לראיון איתה בעיתון הארץ וקישור לעמוד הספר באתר הוצאת שוקן.
אישה מעניינת נוספת שהוציאה ספר חדש היא יעל פדר, שרבים מכירים אותה מהצגתה המפורסמת והחשובה לגני הילדים "יעל לומדת לשמור על גופה". פגשתי את יעל ליד גן ילדים בשכונה שלי לפני למעלה מעשור, ומכיוון שהכרתי אותה מהתיכון שאלתי אותה מה היא עושה עם כל הציוד להצגה ליד הגן. היא סיפרה לי על ההצגה ומיד הבנתי שיש כאן פוטנציאל אז הזמנתי אותה לכתוב ספר, שיצא בשנת 2012 בשם "הגוף שלי הוא רק שלי". הספר הצליח מאוד ועד היום קונים אותו לילדים שכן הוא משכיל להסביר לילדים בגיל הגן איך לזהות סכנה של פגיעה מינית ואיך להזהר ממנה או לבקש עזרה. השנה יעל הוציאה לאור אצלנו ספר חדש בשם "ילדים באים מאהבה" המספר איך ילדים באים לעולם בכל סוגי המשפחות – משפחות להטביות, משפחות סטרייטיות והורים יחידנים. גם הספר הזה נוצר אחרי שראיתי שני סרטונים של יעל פדר ביו טיוב על סוגי משפחות שונות ועל איך באים ילדים לעולם והזמנתי אותה לכתוב ספר ולהוציא אותו אצלנו.
האשה האחרונה שאציג היא הסופרת אורה מורג המוכשרת הטווה עלילות בהן ילדים בסיפור משתתפים בהמון הרפתקאות וכך לומדים על ההסטוריה של מדינת ישראל. בסדרה יש 20 ספרים, אורה החרוצה מוציאה ספר חדש כל שנה במשך עשרים השנים האחרונות. היא כבר הוציאה את ספריה בהרבה הוצאות בישראל. אספר איך הגיע להוצאת שוקן. לפני מספר שנים אורה פרסמה בעיתון הארץ מאמר שבו היא תיארה כיצד כל הוצאות הספרים דחו את הספר החדש שלה, שלוש יריות בכיכר, המלמד את הדור הצעיר על רצח רבין. הדבר הרגיש כניסיון השתקה שכן על הכישרון הסיפורי של אורה אין עוררין. בעלי דורון הפנה את תשומת ליבי למאמר הזה, והבנתי שיש כאן גם שליחות להנציח את הסיפור של רצח יצחק רבין לדור הבא וגם הזדמנות להביא סופרת נהדרת להוצאת שוקן. פניתי לאורה מורג והצעתי לה להוציא את הספר אצלנו בהוצאת שוקן. אורה שמחה מאוד על הפניה ומיד התחלנו לעבוד. בדקתי בספרי הלימוד של ילדי וגיליתי שכמעט אין חומר לימודי על רצח רבין. הספר של אורה הפך להיות חשוב ביותר בעיני מבחינה חינוכית. לשמחתי אורה היתה מאוד מרוצה מהעבודה איתנו, והמשיכה לכתוב בכל שנה ספר חדש. היא כבר הוציאה אצלנו 5 ספרים כולל שלוש יריות בכיכר – 55 דקות באנטבה על מבצע אנטבה, במנוסה מציפורני העיט – על ילדי טהרן, היהלום המריא עם שחר – על הטייס העיראקי שערק, המרגל מהקומה הרביעית – על המרגל אלי כהן, והספר הבא כבר בעבודה, וקצת התעכב רק באשמת הקורונה.
ביום חמישי לקחתי את אורה לראשונה לדוכננו בירושלים משום שבדרך כלל אורה חותמת על ספריה בדוכן בתל אביב. היא קיבלה שם כבוד מלכים מהקהל הירושלמי שגדל על ספריה. היה אבא אחד שהודה לאורה על ספריה והסביר שלדעתו הילדים לומדים הסטוריה רק מהספרים שלה, כי מה שלומדים בבית הספר ממש לא מספיק.
האווירה בדוכני שבוע הספר השנה היא חגיגית מאוד. כל העוסקים במלאכה מאושרים לחזור לפעילות אחרי העדרות של שנתיים עקב נגיף הקורונה. זו חגיגה לפגוש את כולם אחרי שהיינו סגורים בבתים. מרגש אותי גם לזהות לקוחות קבועים שמגיעים לדוכן.
