בילדותי דמי החנוכה שקיבלתי היו בעיקר מטבעות שוקולד ועוד הפתעות קטנות בהן זכיתי במשחק הסביבון. במשפחתי לא היה נהוג להעניק כסף לחנוכה. אבל כשבגרתי ונישאתי, חמי וחמותי החלו להעניק לילדים שלי דמי חנוכה ברגע שהם היו מספיק בוגרים להבין מה זה כסף, בהתחלה סכומים קטנים, 20 שח, 50 שח, ועם הגיל עלו גם הסכומים.
הילדים שלי כמובן שמחו מאוד על המנהג החדש הזה, ואילו אני חשבתי מה הילדים יכולים לעשות עם הכסף. בשנים הראשונות הילדים קנו לעצמם ממתקים וצעצועים קטנים. אבל מהר מאוד הם הבינו שדמי החנוכה אינם מספיקים לרכישת משחקים יקרים יותר. אבל איך יהיה להם כסף למשחק טלוויזיה יקר שחשקו בו?
ראשית שוחחנו על כך שיש להגדיר את המטרה. צריך לדעת את העלות של המשחק, ואז לתכנן איך לחסוך כסף מספיק לקנותו. מכיוון שהם התחילו עם סכומים קטנים, שהתחילו בדמי חנוכה צנועים, הם החליטו לוותר על השימוש בהם עד שיצברו מספיק כסף לקנות את המשחק. כך הם למדו את מושג החיסכון: חיסכון משמעו ויתור על צריכה היום כדי לצרוך בעתיד. זה אומר שאם אנחנו רוצים לחסוך עלינו לוותר על פיתויים קטנים בדרך.
אבל איך משיגים יעד יקר? הרי דמי החנוכה לא יספיקו. הילדים החליטו לעשות קופה משותפת של כל החסכונות שלהם כדי להשיג את היעד. ראשית הם ביקשו מכל הדודים והדודות שמביאים להם מתנות בימי ההולדת שלהם להביא להם כסף במקום מתנה. לפעמים קיבלו מתנות כספיות מסבא וסבתא גם בפסח ובראש השנה אז גם אותם הם חסכו ולא הוציאו. בנוסף הם חסכו את דמי הכיס החודשיים שלהם. שלישית הם נמנעו מלהוציא את הכספים שחסכו על שום דבר חוץ מלהשאיר אותם בקופה לקראת המטרה. כך שלושת הילדים שלי חסכו את דמי החנוכה ומתנות לחג ולימי הולדת עד שאספו, במשך תקופה די ארוכה, שלושתם ביחד, סכום מספיק שבו רכשו משחק טלוויזיה.
מאותה רכישה יפה במאמץ משותף עברו כמה שנים, הילדים גדלו, ואני הבנתי שעלי לחנך את הילדים לא רק לחיסכון לצורך רכישת צעצועים, אלא גם לחסוך ולהשקיע לקראת עתיד רחוק יותר.
תשאלו למה ילדים צריכים לחסוך בעצמם לעתיד רחוק? התשובה טמונה במשפט מפורסם של אלברט איינשטיין: ״הריבית דריבית״ היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא מבין זאת, משלם". אם נשקיע את כספינו לאורך זמן כך שיצבור ריבית של כמה אחוזים מדי שנה, ונשאיר את הסכום שיצטבר כולל הריבית בתוך החשבון כך שיצבור עוד ריבית, הסכום ההתחלתי יגדל האופן אקספוננציאלי. ככל שהכסף יצבור ריבית לאורך זמן ארוך יותר הסכום שיצטבר יהיה גדול יותר. לכן דווקא הפקדה שוטפת בגיל צעיר לעתיד רחוק יכולה להניב פירות גדולים מאוד בעתיד, במיוחד אם היא מתחילה בגיל מוקדם, דווקא בגלל הזמן שעובר.
אלברט אינשטיין
הבעיה היא שבעשור האחרון אנחנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה מאוד כך שקשה ל״גדל״ כסף בצורה הזאת.
הפתרון שבו בחרתי היה להשקיע את הכספים בתכנית שיש בה סיכון (האפשרות שהכסף יאבד מערכו), אבל לאורך זמן, לפחות הסטורית, יש לה תשואות חיוביות (תשואה בהשקעה זה המקביל לריבית – אחוז שבו הכסף שהפקדנו גדל לאחר תקופה מסויימת).
חקרתי את אפשרויות החיסכון והשקעה השונות של הכסף. יש הרבה מאוד אפשרויות, לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, יש נושאים רבים שצריך להבין בהם כמו למשל דמי ניהול, חשיפה לסיכון, נזילות, מיסוי ועוד. לכן לא אציין את אפיק ההשקעה שבו אני בחרתי. אבל כן אציין שהחלופות שבחנתי היו קופות גמל להשקעה, פוליסות חיסכון של חברות ביטוח, השקעה בקרנות עוקבות מדד גם בארץ וגם בחו"ל וכיו״ב. למדתי שהמידע הזמין סביב מכשירים פיננסיים אלו אינו מספיק, ויש להבין גם את המצב האישי על מנת לעשות בחירה מושכלת שלא תעלה כספים בעתיד, לכן רצוי גם להוועץ באנשי מקצוע, בהנחה שאולי מתחילים עם דמי כיס, אבל בהמשך הכספים יכולים להצטבר לסכום משמעותי.
כעת משהחלטתי לאן ליעד את הכספים הסברתי לילדי את ההגיון בהשקעה לטווח רחוק, וביקשתי מכל אחד, בכל פעם שהגיע סכום כסף לידיו, להחליט על כמה כסף מתוך הסכום שקיבל הוא מחליט לוותר היום לטובת השקעתו בקרן השקעה לעתיד. אם זה מתנות לחג, מתנות ליום הולדת, הכנסות מעבודת נוער, בהתחלה הצעתי להעביר 10%, 20% ובשלב מסויים הצעתי להם להעביר 50 אחוז מערך המתנות שיקבלו לטובת השקעה עתידית. המטרה היתה גם להשקיע כספים לאורך זמן ארוך, וגם לצור הרגל בריא בו כאשר מקבלים כל הכנסה, קטנה כגדולה, יש קודם כל להחליט על הפקדת חלק מהכסף לשימוש עתידי, ולהתאמץ להשיג עבורו תשואה כדי שיגדל לאורך זמן.
לא תמיד הילדים הסכימו איתי על גודל ההפרשה, ולפעמים ויתרתי להם לגמרי בנימוק שיש להם צורך מיידי בכסף (למשל – מימון שיעורי נהיגה), אבל הדיון בכמה כסף להשאיר בצד עלה בכל פעם שהגיע לידם סכום כספי, גדול כקטן. השיח על כיצד לחלק את הכסף בין השימושים השונים האפשריים (צריכה שוטפת, חיסכון למטרה קרובה והשקעה לטווח רחוק) גרם לילדים להשקיע מחשבה על השימושים השונים בכסף בהווה ובעתיד.
הרעיון של חיסכון מגיל ממש צעיר לאורך זמן הוא רעיון שיש לו הד גם במערכת המדיניות הציבורית. בישראל לפני מספר שנים הנהיגו את החיסכון לכל ילד שמטרתו לעודד את הציבור לחסוך לאורך הרבה שנים. החיסכון לכל ילד יהיה נזיל כאשר הילד יגיע לגיל 18, ויש גם הטבה שמעודדת את החוסכים להשאיר את החיסכון עד גיל 21. מדיניות זו מטפלת ברעיון שצעירים יזדקקו להון להתחלת החיים כדי לממן לימודים, או רכישת רכב, או למטרות אחרות. הבט נוסף הוא החיסכון לתקופת הזקנה. בשנים האחרונות הסתבר שהחסכונות הפנסיונים של הציבור לא יספיקו לו עקב מספר גורמים ובהם התארכות תוחלת החיים, החלטות לא נכונות במהלך החיים על השקעת הכספים שנחסכו ועוד. במחקר של שרית מנחם כרמי ואביה ספיבק נמצא כי גברים יקבלו רק כ 35% אחוז מהשכר שלהם כקיצבת פנסיה, ונשים יקבלו 29% מהשכר שלהם כקצבת פנסיה. בארה"ב יש מצב חמור עוד יותר שכן אין שם חובת הפרשה פנסיונית ועובדים רבים אינם מבינים את חשיבות ההפרשות לאורך החיים ולכן לא חוסכים לשנות הפנסיה שלהם.
בארה"ב הציע לאחרונה המילארדר ביל אקמן, במאמר שפורסם בניו יורק טיימס, הצעה שהממשל האמריקאי יעניק $6750 דולר לכל תינוק שנולד, שיופקדו בקרן צמודה למדד מניות, בעלת דמי ניהול 0 (בדומה לחיסכון לכל ילד הישראלי) שלא מאפשרת משיכת הכספים לפני גיל 65. אקמן טוען שאם התשואה השנתית תהיה דומה לתשואות ההסטוריות של הבורסה, כ 8% בממוצע בשנה לאורך כמה עשורים, ניהול פיננסי כזה יעניק לחוסך מיליון דולר עד גיל 65 ושני מיליון דולר עד גיל 74. וורן באפט סיפר בסרט על חייו, שבמשך שנים נמנע מלתרום תרומות גדולות מהונו העצום. הסיבה היא שהוא ראה לטווח רחוק – שאם ישקיע את ההון בתשואה לאורך שנים, אפקט הריבית דריבית לאורך הרבה מאוד שנים יגדיל את הונו ויהיה לו גם סכום גדול יותר לתרומה מה שאכן קרה.
חשוב להבין שהשקעות מסוג אלו חייבות אופק ארוך של זמן. בטווח של שנתיים הבורסה יכולה לפול והתשואה יכולה להיות שלילית. אבל הידע שנצבר עד כה ממחקרים כלכליים הוא שאם יש אופק השקעה של כמה עשורים, אז הסכומים שיצטברו יכולים להיות גדולים מאוד.
מתוך הניסיון הביתי שלי עם שלושת ילדי גיליתי שיש עוד סיבה להתחיל ללמד ילדים להפריש חלק גדול מהכסף מוקדם. דווקא הצעירים יותר מצליחים להקדיש את החלק הגדול יותר מכל מתנה שמקבלים לטובת ההשקעה לעתיד כי אין להם הוצאות שיש למתבגרים. הדבר דומה ליכולת של צעירים שטרם הביאו ילדים לעולם לחסוך חלק גדול יותר ממשכורתם גם אם היא צנועה, יחסית לצעירים שכבר נמצאים בעול גידול הילדים היקר.
קראתי שמנהג דמי החנוכה החל במטרה לחנך את הילדים לתת צדקה לעניים. אז למי שרוצה להוסיף לחינוך הפיננסי גם ערכים של דאגה לזולת תוכלו להציג בפני הילדים את הרעיון להקדיש חלק מדמי החנוכה שלהם לתרומה.
*אין לראות בדברים הכתובים כאן המלצת השקעה. על מנת לבצע החלטות השקעה יש להתייעץ עם בעלי רישיון בתחום.
היי אני ד"ר יעל הדס,
הקמתי את האתר הזה במטרה לצור בית ספר לכלכלה מעשית. באתר יש מידע רב שמטרתו להפוך את החשיבה הכלכלית והידע הכלכלי לשגור בפי כל.
אני ראשת התכנית לכלכלה בבית הספר הבינלאומי באונ' רייכמן וכן מנהלת הוצאת הספרים שוקן. בעלת דוקטורט בכלכלה פוליטית וממשל מאונ' הרווארד, בעלת תואר ראשון בכלכלה וספרות אנגלית ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.
אני מזמינה אותך לשוטט באתר ולהנות ממדריכים ומאמרים חינמיים, הרצאות דיגיטליות וספרים לרכישה.
