סיפור לשבוע הספר – יוני 2019




עוד מחוויותי האישיות בשבוע הספר- סיפור לשבת. מה הדבר הכי מיוחד בהוצאה לאור של ספרים? מי שעוסק בהוצאה לאור של ספרים מובטח לו עולם של מפגשים בלתי פוסקים עם עולמות נפש של אנשים רחוקים , וקרובים לעולמו. אספר לכם כיצד העברתי את הערב אתמול בדוכננו, דוכן הוצאת שוקן, בשבוע הספר בירושלים. התחלתי את הערב לצידו של הקומיקסאי הנפלא שי צ׳רקה, שאייר שני ספרים הכוללים את סיפורי ש״י עגנון. ברגע ששי מגיע לדוכן מתחילה חגיגה סוערת של הקהל הדתי על כל מגווניו ושלל כיפותיו. למדתי שלגודל הכיפה יש משמעות, ולא רק לצבע שלה (בעבר הבדלתי בין כיפות שחורות לכיפות סרוגות בלבד). אחד המוכרים הדתיים מנחה אותי להציע את הספר ״מוצא המינים״ של דרווין לילדים רק לאנשים שכיפתם קטנה מאוד או לכאלו בלי כיפה. לאלה עם הכיפה הגדולה דרווין זה לא נושא שהם מעוניינים לחשוף לדור הבא. בינתיים ילדים נוער ומבוגרים קונים בשקיקה את כל מה ששי צרקה מצייר. אתה יודע, אומרת לו גברת אחת, כשהבן שלי היה חייל בצוק איתן קניתי לו את הספר הראשון של עגנון ואתה ציירת לו הקדשה עם רימון, בגלל שם פלוגתו. עכשיו הוא סטודנט ואני רוצה לקנות לו את הספר השני של עגנון ואני מבקשת הקדשה עם ציור שיתייחס לעובדה שהוא מתנדב במד״א. שי מאייר לכל קונה איור אישי בתוך הספר. אחר כך מגיעים תאומים מקסימים בשם אבנר וקשת. שי מצייר להם את הרוח מהסיפור מאוייב לאוהב כשהיא מחזיקה חץ וקשת. הרוח מסתכלת הצידה במבט ערמומי. אחר כך מגיע נער דתי נוסף שמסביר לשי שהוא מאוד אוהב את הספרים שלו כי הוא קורא אותם במהלך השבת. בשעה שמונה שי עוזב את הדוכן ומגיע הסופר החדש שלנו חיים זבולון. חיים היה חקלאי בגוש קטיף שהעסיק 50 פועלים פלסטינים ופונה. מאז הוא התפרנס גם מחקלאות וגם ממסעדנות, אבל הנושא היהודי פלסטיני מעסיק אותו אז הוא כתב רומן שבמרכזו בחור פלסטיני שאביו מכריח אותו לעזב את בית הספר בגיל 13 וללכת לעבוד בחממות של עגבניות ופלפלים אצל חקלאי יהודי (ומכאן שמו של הספר: ״האדון היהודי״). הגיבור של הספר הוא הנער הפלסטיני שלומד עברית והופך לדמות מרכזית המתרגמת את העיתונות הישראלית לרשות הפלסטינית ועל כן יושבת על קו התפר שבין שני העולמות ומנסה להבין כיצד ליישב ביניהם. מכיוון שחיים הוא סופר חדש אני עומדת בדוכן וצועקת לעוברים ושבים שיש כאן סופר חדש ואני מזמינה אותם להכיר אותו. חיים מאוד מתרשם ומסביר לי שאם עוד היתה לו את החווה בגוש קטיף הוא היה מזמין אותי למכור את העגבניות שהוא מגדל בשוק כי בטח הייתי עושה את זה מצויין. אני נהנית מהמחמאה ובלב אני יודעת שהוא צודק כי אני מאוד אוהבת להסביר לאנשים למה כדאי להם לקנות את מה שאני מייצרת (גם בעולם העסקי וגם באקדמיה). אחר כך חיים הולך לקנות לו משהו לאכול ואני מצטרפת. בדרך הוא מסביר לי שהוא מאוד אוהב גלידה אבל בפעם האחרונה קנה גלידה גדולה מדי עם קצפת. אני מופתעת שזה מה שמעסיק את חיים עכשיו אחרי כל הדיבורים על גוש קטיף אבל מצטרפת בשמחה למשימה של לקנות את הגלידה בגודל הנכון. כשאנחנו חוזרים לדוכן אני משכנעת רופא עם מבטא צרפתי להתעניין בספר של חיים והוא מוקסם מהסיפור וקונה אותו. בשלב זה אני נפרדת מחיים והולכת לעזור במדף הפילוסופיה. נערה צעירה מפתיעה אותי בשאלה מה ההבדל בין שלושת הכרכים הראשונים של כתבי אפלטון. לפני שאני מספיקה לחשוב עונה לה בחור צעיר שעומד לידה בדוכן תשובה מנומקת ומלומדת. אני מתעניינת בבחור שיודע את כתבי אפלטון על בוריים ומגלה שהוא גם יודע את המחזות היוונים, האיליאדה והאודיסאה על בוריים (לא אופייני לדור שלו ושלי בכלל) ותוך חמש דקות אנחנו גם מגלים שהוא מכיר היטב את כל הצד הירושלמי של המשפחה שלי. מכיוון שהוא מתעניין בכתבי מונטיין אנחנו מנהלים דיון סוער על אופן ההוצאה לאור של הכרכים למה לא כולם בכריכה קשה, למה כרך אחד מחולק לשניים ועוד. מכיוון שהוא רוצה לקנות ספרים שאינם בדוכן, אנחנו מחליפים טלפונים ואחר כך הוא שולח לי בוואטספ תמונה של כתבי מונטיין בספרייתו עם תלונה שהם לא באותו גובה בגלל הבדלי הכריכות. טוב, הדבר היחיד שיש לי להגיד הוא שלפחות ברור לי ש הקריאה הוא יהנה מאוד. בשעה אחת עשרה אני עוזבת את הדוכן ונוסעת הביתה עייפה מאוד אך מרוצה.

מאמרים נוספים



היי אני ד"ר יעל הדס,

הקמתי את האתר הזה במטרה לצור בית ספר לכלכלה מעשית. באתר יש מידע רב שמטרתו להפוך את החשיבה הכלכלית והידע הכלכלי לשגור בפי כל.

אני ראשת התכנית לכלכלה בבית הספר הבינלאומי באונ' רייכמן וכן מנהלת הוצאת הספרים שוקן. בעלת דוקטורט בכלכלה פוליטית וממשל מאונ' הרווארד, בעלת תואר ראשון בכלכלה וספרות אנגלית ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

אני מזמינה אותך לשוטט באתר ולהנות ממדריכים ומאמרים חינמיים, הרצאות דיגיטליות וספרים לרכישה.

מאמרים נוספים שכתבתי: