השקעות – יעל הדס – כלכלה לכל, Yael Hadass, Economics For All

שיחה אישית על כלכלה ואני בפודקאסט של כרמי אור – לא חייבת כלום לאף אחד

יעל הדס — Fri, 18 Jul 2025 09:47:01 +0000

שמחתי להתארח בפודקאסט הכלכלי של כרמי אור – לא חייבת כלום לאף אחד

בפרק החדש של הפודקאסט "לא חייבת כלום לאף אחד", כרמי אור מארחת את ד"ר יעל הדס – כלכלנית, ראשת התכניות הבינלאומיות לכלכלה באוניברסיטת רייכמן. ד"ר הדס משתפת במסע האישי שלה אל עולם ההשכלה הכלכלית – ממסלול אקדמי עמוק בן 12 שנה, דרך תסכול אישי מול מושגים פיננסיים פשוטים, ועד היוזמה להנגיש ידע כלכלי לציבור הרחב.

השיחה עוסקת בשאלות מהותיות: למה רבים מאיתנו לא מבינים איך לנהל את כספם? איך זה ייתכן שגם אחרי דוקטורט בכלכלה לא תמיד ברור איך לבחור קרן פנסיה או להבין את הריבית על המשכנתא? ומה ההבדל בין יועץ עם אינטרס למומחה שנותן ידע נקי?

ד"ר הדס מספרת איך הבית שבו "לא מדברים על כסף" הצית בה את הסקרנות להבין, למה חשוב שנדע לקרוא דו"ח בנקאי או להבין את המושג "פריים", ואיך הנגשה של שפה כלכלית פשוטה יכולה לשנות חיים. כרמי ויעל מדברות על האקדמיה מול הפרקטיקה, על אחריות אישית מול כשלי רגולציה, ועל הקשר בין ידע, ביטחון כלכלי וחופש.

הצטרפו לשיחה מלאת תובנות, דוגמאות מהשטח וסיפורים אישיים – על פחד מכסף, על השכלה ככוח, ועל למה כל אחת ואחד צריכים להבין את השפה הכלכלית כדי לבחור בחירות טובות יותר לחיים.

הכותרת – כשהפסקתי לפחד מהבנק החיים שלי השתנו" היא לא שלי אלא ציטוט של אחת התלמידות שלי שהשאיר עלי רושם עצום.

מוזמנים להקשיב:
יו טיוב כולל וידאו: https://lnkd.in/daY9jhip
ספוטיפיי https://open.spotify.com/show/15kAaR8ymxXQd6vYjaqNl1

הכותרת – כשהפסקתי לפחד מהבנק החיים שלי השתנו" היא לא שלי אלא ציטוט של אחת התלמידות שלי שהשאיר עלי רושם עצום.

מוזמנים להקשיב: https://www.youtube.com/watch?v=75pd37SBKN0

נושאים: השקעות, התנהלות כלכלית, חינוך פיננסי, כסף

סיכום שנה ראש השנה תשפד 2023

יעל הדס — Sat, 16 Sep 2023 15:23:33 +0000

לפני ארבע שנים הכרזתי מעל כל במה אפשרית, בעיקר דיגיטלית, שהידע הכלכלי צריך להיות של כולם. לא רק של הסטודנטים שלי באוניברסיטאות מובילות בארץ ובעולם. אלא ממש של כולם.אבל איך עושים את זה? יצאתי למסע, שהמצאתי כל שלב בו בעצמי, פיתחתי אותו תוך כדי אינטראקציה עם כל מי שהיה מוכן לשמוע, להקשיב, ולשוחח איתי בעניין.אני ממש גאה, שהשנה הבאתי את המיזם הזה לכדי מימוש אמיתי. כי מה זה בדיוק כלכלה לכל?זה אומר שבכל גיל ובכל שלב בחיים, אנחנו צריכים להיות יכולים לדבר כלכלה. וברור שילד לא ידבר כמבוגר, אבל ממש כמו שחשבון בכיתה א' זה לא מתמטיקה 3 או 4 או 5 יחידות בי"ב וזה לא תואר במתמטיקה, ויחד עם זאת כולם עוסקים בחשבון ובמתמטיקה בכל שנות לימודיהם בבית הספר, אז הכלכלה צריכה להיות בדיוק אותו הדבר.ובהתחלה, פשוט צעקתי את החלום הזה כפי שממליץ Yuval Abramovitz בהרצאותיו ובספריו, אותם אני חובבת בעיקר כי הם מניעים לפעולה, וכל מיני אנשים שמעו, אבל לא ממש זז משהו.ואחר כך, הצלחתי לייצר הרצאה על הלוואות, שאליה הגיעו חמישה אנשים במתנ"ס בפתח תקווה, ועוד הרצאה על איך לדבר עם ילדים על כסף אליה הגיעו (רק) שתי חברות וחבר במרכז מתחברים בהרצליה ועוד הרצאה על כל מה שחובה לדעת על כסף שאליה הגיעו ארבעה עוברי אורח תמימים שקראו פוסטים שלי ברשת והגיעו להרצאה במרכז הצעירים בתל אביב.ואחר כך הצטרפתי לקהילת עוברות ושוות והתחלתי לתת הרצאות בהתנדבות לבנות הקהילה שרצו להבין בכסף.ואחר כך פרצה הקורונה, והתחלתי לתת תכנית שבועית בערוץ של אורלי וגיא בשם כלכלה לכל, ועשיתי את זה במשך שלושה חודשים – להסביר לציבור את הכלכלה בתקופת הקורונה, מה עושה הבנק המרכזי והממשלה, איך זה צריך לעזור לאנשים ומה צריך לדעת על משכנתאות ויותר מזה על דחיית משכנתאות, את התכנית הזאת הפקתי, ערכתי, הגשתי והנחיתי יחד עם ראיונות של אורחים שונים שהזמנתי, וכל הפרקים עלו לערוץ היו טיוב שלי, כאשר שני פרקים עלו לערוץ היו טיוב של בנק ישראל ובמקביל התחלתי לתת הרצאות שונות בהתנדבות בזום בעיקר לקהילות של בוגרי רייכמן, וקהילות של ישראלים בחו"ל ובערך כל מי שהיה מוכן לשמוע.ולאט לאט פיתחתי את התכנים, שהתפתחו מהרצאה אחת, לסדנה בת שלוש הרצאות, לסדנה בת ארבע הרצאות, וגיליתי את קהל המכינות הקדם צבאיות – שלהם נתתי הרצאות שהלוואי שמישהו היה נותן לי כשהייתי בגילם. וכל זה הגיע לפיתוח התוכן של קורס אקדמי שלם בן 13 מפגשים של שעה וחצי.ואין כל ספק שהשנה הזאת אני הוכחתי את הטענה שלי, שכלכלה יכולה להיות נגישה לכולם. כי זה מה שעשיתי במיזם כלכלה לכל Economics For All מספטמבר האחרון:* הרצאה ל 170 עובדות ועובדי חברת הי טק בינלאומית שביקשה לא לפרסם את שמה משום מה. העובדים התחברו מהארץ ומחו"ל.* סדנה בת שלוש פגישות לקהילת ההורים של מאמאדע: הורות מבוססת-מדע – על איך לחשוב על כסף בהקשר של חיסכון לילדים וחינוך פיננסי לילדים – היו עשרות משתתפים בסדנה.* סדנה על הלוואות במסגרת האון טור של קהילת עוברות ושוות, כמעט כל מי שהגיעה לסדנה סיפרה שהגיעה כי הבנק הציעה לה הצעות שלא הבינה וגרם לה לקבל החלטות שלא היתה מרוצה מהן בנושא הלוואות.* הרצאה על הפסיכולוגיה של ההשקעות במסגרת האון טור של קהילת עוברות ושוות – היו מעל מאה מאזינות.* הרצאה לקהל 120 משתתפות צעירות המתנדבות בעמותת שוות, במסגרת התרומה לקהילה של בנק הפועלים Bank Hapoalim בה דיברתי על מושגים בסיסיים כלכליים שכל אישה צעירה חייבת לדעת כדי להתנהל נכון כלכלית ולצמוח כלכלית.* הרצאה לקהל של משלחת סטודנטים לחו"ל שרצתה לדעת על כלכלת ישראל – לכבודה פיתחתי הרצאה מרתקת על "מארץ המדבר לארץ הסטארטאפ" כלכלת ישראל מההתחלה ועד היום.* ועוד הרצאה שאני קוראת לה הרצאה עם ערך מוסף – דברים שחשוב לדעת על הכסף שלנו – לעובדי חברת הייטק בינלאומית עליה עוד אכתוב פוסט בנפרד – פעם ראשונה ממש לייב בהייטקס (עד עכשיו הייתי בזום) שהגיעו אליה כמה עשרות מעובדי החברה במקום ועוד כאלו שהתחברו בזום.* פיתחתי ולימדתי קורס אקדמי מלא של חינוך פיננסי מרמת הפרט לרמת המדינה, הבוגרים של הקורס שלי ידעו גם להתנהל כלכלית וגם לבקר את ההתנהלות הכלכלית של הממשלה על ידי ניתוח התקציב וההתנהלות הכלכלית של בנק ישראל אפילו שהם לא כלכלנים. הקורס ניתן בבית הספר הבינלאומי באוניברסיטת רייכמן בשפה האנגלית.* סדנה לילדים בגילאי 9-13 וסדנה לנוער בגילאי 14-18 – הילדים והנוער למדו איתי מה זה היצע וביקוש ומה זאת כלכלת שוק, מה זה ריבית ואיך פועל בנק מסחרי ובנק מרכזי של מדינה, מה כתוב על תלוש המשכורת, מה זאת הבורסה, מהי אגרת חוב ומהי מניה, ואיך חוסכים לטווח רחוק וכל זה בארבע פגישות זום.*ממש לאחרונה השתתפות מאוד פעילה בפודקסט גורי כיס של Shaul Amsterdamski.וכל זה קרה, כשמסביב יהום הסער, המדינה גועשת ורועשת ואני איתה בכל שבוע בהפגנות, וכלכלה לכל היא מיזם שהקמתי אבל עדיין לא העיסוק היומיומי שלי, אלא אני עוסקת בשוטף בהוצאה לאור של ספרים ובהוראה אקדמית ובניהול תכניות אקדמיות באוניברסיטה, ואני גם אמא של שלושה בנים שתמיד צריכים את אמא שלהם אפילו שהם נערים.אז אני מסכמת את השנה שעומדת להסתיים כשנה מקצועית מרתקת ומרגשת, ואני מסתכלת קדימה לשנה הנכנסת בתקווה שאמשיך לתרום מקצועית בכל תחומי העשייה שלי, ואת מדינת ישראל שלי אני מברכת שהרעש והגעש יסתיימו כבר, ונמצא את דרך המלך לחיות כאן ביחד בשלום, בחברה שיוויונית וצודקת, שנותנת מקום לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע מין ומגדר ונותנת חופש בחירה וחופש יצירה חיובי לכל אזרחיה.

מחשבות אחרי מפגש שני של סדנת מושגים בשוק ההון שפיתחתי

יעל הדס — Tue, 09 Nov 2021 07:48:47 +0000

כשהתחלתי לחשוב על להנגיש את הכלכלה לציבור, לא היה לי ברור בכלל איך לעשות זאת. מה הציבור צריך לדעת בדיוק? מה כדאי לכלול ועל מה לוותר? לא היתה שום הדרכה בנושא או ספר לימוד. אני יודעת שאני פוסעת בשדות לא חרושים ואני צריכה לחרוש את הדרך בעצמי. אז בהתחלה דיברתי על זה. חשבתי שצריך לכתוב מאמר לעיתון שיסביר כמה זה חשוב. אבל האמת שזה נראה לי משעמם. אז אני אכתוב מאמר, אז מה יקרה? מה אני הראשונה שאומרת את זה? בטח אני לא האחרונה.אז החלטתי להתחיל עם הרצאה אחת. ובהרצאה ההיא, שנתתי בבית בגבעתיים לגמרי בהתנדבות לקבוצת צעירים שפגשתי בדוכן שבוע הספר וקנו ממני את הספר כלכלה בקומיקס, נתתי הרצאה של שעתיים שהיתה עמוסה בטירוף, ואז הבנתי כמה שהנושא מורכב.אז התחלתי לנסות לשווק את ההרצאה הזאת די בחוסר הצלחה הייתי אומרת, אבל הבודדים שקנו כרטיסים דווקא אמרו לי שיש כאן משהו שכדאי לפתח. חוסר ההצלחה נבע גם מהעניין שלא היה לי זמן לשיווק בכלל והייתי צריכה להחליט איך לחלק את הזמן שלי. ואז הבעיה הזאת, זמן, פתאום נפתרה, בזכות משבר הקורונה והפסקת הפעילות לכמה חודשים בהוצאה, ואז עשיתי את תכנית הפייסבוק כלכלה לכל, והוזמנתי פתאום לתת הרצאה מול תכנית חינוכית של תלמידים, והשקעתי באתר אינטרנט מקצועי המרכז את הפעילות שלי, ופתאום היתה תחושה שדברים זזים. גם הקורונה גרמה לעליית המודעות של כולם בנושא הבנה כלכלית, וגם זו היתה רוח גבית רצינית.אז עכשיו אני מעבירה את הסדנה שיצרתי "מושגים בשוק ההון". בשבוע שעבר היה המפגש השני הנושא היה שוק ההון והבורסה. האמת, שכשאני רואה מה ייצרתי אני ממש ממש גאה כי אחרי המון מחשבה ומאמץ הצלחתי לבדל את עצמי מהסדנאות האחרות שמשווקות בשוק. למה? כי בניגוד לבתי ההשקעות המציעים סדנאות במטרה להביא לקוחות שישקיעו אצלם, או לאוניברסיטאות המלמדות את התיאוריה והמודלים שלפיהם מתמחרים מניות בשפה מתמטית מסובכת המיועדת לאנשי מקצוע, אני לוקחת את כל הידע העשיר שלי מ 12 שנה של היותי סטודנטית לכל התארים האפשריים בכלכלה באקדמיה, ועוד שנים של ניסיון הוראה והוצאה לאור, ופשוט מתרגמת אותו לשפה נהירה לכולם בתוספת המון סיפורים היסטורים מרתקים. למשל הסיפור של התפתחות כסף הנייר באיטליה, או סיפורה של חברת מזרח הודו ההולנדית, החברה הראשונה בעולם שגייסה הון תמורת מניות, או איך התחילה הבורסה בניו יורק (ידעתם שהיא התחילה מתיאום מחירים בין 24 סוחרים מתחת לעץ הבטנווד ברחוב וולסטריט 68 בניו יורק?), או הסיפור על שר האוצר הראשון של ארה"ב, אלכסנדר המילטון, שהשתמש באגרות החוב כדי לממן את חובות מלחמת העצמאות. הסיפור הכי מרגש בעיני הוא סיפור החדשנות המדהימה של ג'ק בוגל שהקים את קרן ואנגארד ועל כן חסך למשקיעים האמריקאים כ 175 מליארד דולר בדמי ניהול (על פי חישוב של האנליסט אריק בלכונס מבלומברג בשנת 2016 שאף חישב שעד 2023 ההון שיחסך בדמי ניהול יהיה טריליון דולר). על ג'ק בוגל אמר וורן באפט – אם אי פעם ירצו להעמיד פסל לזכר מי שתרם הכי הרבה למשקיע האמריקאי, האדם הראוי להנצחה זו הוא ג'ק בוגל.כיף גדול גם ללמד קבוצה של אנשים ונשים צעירים וצעירות שהגיעו לסדנה ומקבלים כלים שיעזרו להם להבין את העולם הכלכלי במשך שנים ארוכות! נהנית מהשאלות של כולם שכל אחת מהן היא כבר בסיס לפוסט עתידי באתר שלי כי לכל שאלה התשובה יכולה להתפתח לעוד ועוד ידע. בנתיים אם עשיתי לכם חשק להתעניין בכלכלה אספר שאתר כלכלה לכל משתתף במבצעי שופינג אי אל אז מה לא תבואו לבקר? ההרצאות הדיגיטליות שלי ב 50% הנחה והספרים ב 40% הנחה. ואני מוסיפה תמונת מסך מרגשת של מסרון שקיבלתי ממשתתפת בסדנה שלא יכלה להגיע וקיבלה הקלטה לצפיה מאוחרת… פורסם בפייסבוק 9.11.2021

מחשבות אחרי מפגש ראשון של סדנת מושגים בשוק ההון שפיתחתי

יעל הדס — Fri, 29 Oct 2021 13:16:52 +0000

אתמול היה המפגש הראשון של הסדנה שיצרתי ״מושגים בשוק ההון״. התרגשתי מאוד כי זו הפעם הראשונה שאני גם מפתחת וגם משווקת סדנה שלמה, שהמחיר שלה הוא לא כמו הרצאה של עשרות שקלים אלא מאות שקלים, ותהיתי אם יתנו בי אמון וירכשו את הסדנה!! בהתחלה נרשמה רק אשה אחת שרכשה את הסדנה לבתה הנמצאת בשנות העשרים המוקדמות לחייה. אמרתי לאישה הזאת שהלוואי שלי היו רוכשים סדנה כזאת כשהייתי בשנות העשרים לחיי, כנראה שהייתי יודעת להמנע מהמון טעויות שהיום אני יודעת שעשיתי… אבל את מרצה לכלכלה! היא אמרה לי. נכון, אבל את מה שאני מלמדת בסדנה בכלל לא מלמדים בחוגים לכלכלה באוניברסיטה. למעשה ב 12 שנות לימוד אקדמיות שלי – תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ושלישי באוניברסיטת הרווארד, אף אחד לא הציג לי את הדברים כמו שאני מלמדת בסדנה. יש לי אין סוף ידע תיאורטי והמון ידע מעשי והחיבור ביניהם יצר סדנה מיוחדת שמנגישה את הכלכלה לקהל הרחב. אחר כך התחילו להרשם לי עוד משתתפות בעיקר, וגיליתי שכל הכתיבה והפעילות שלי ברשתות החברתיות בהחלט הביאה לי קהל חדש. היה לי יעד לרישום ולא רק שהיעד הושג, אלא שממש החלטתי שמספיק, כי אם יהיו יותר מדי משתתפים יהיה קשה לענות על שאלות… אז ממש באופן יזום הפסקתי לשווק. בקיצור אתמול היה המפגש הראשון וכל כך הייתי גאה שהמשתתפות והמשתתפים אמרו בסוף שהיה מרתק ומעניין. אל תשכחו שמדובר בכלכלה המקצוע שנתפס מפחיד ומאיים הכי בעולם.פורסם בפייסבוק 29.10.2021

מה זה אגרת חוב? – מושג כלכלי אחד ביום

יעל הדס — Mon, 15 Mar 2021 09:01:32 +0000

מה זה אגרת חוב?

בשבוע האחרון כמעט אי אפשר לפתוח מדור כלכלי בלי לפגוש את המילה אג"ח, כלומר אגרת חוב. מספרים לנו שהתשואות עולות והמחירים יורדים והשוק כמרקחה. אבל מה זה אגרת חוב?

כשאנשים זקוקים לכסף שאינו נמצא ברשותם הם הולכים לבנק ומבקשים הלוואה. הם חותמים על חוזה שבו הם מתחייבים לקבל סכום כסף היום ולהחזיר אותו במספר תשלומים מסויים בתוספת ריבית, שהיא למעשה מחיר ההלוואה, כלומר המחיר שאנשים משלמים עבור הזכות להשתמש בכסף שאינו שלהם.

כשמדינות או חברות גדולות זקוקות לכסף, מדובר בסכומים מאוד גדולים שלפעמים הם גדולים מסכום שבנק ספציפי יכול להלוות להם, ואפילו גדולים מהסכומים שקבוצת בנקים יכולה להלוות להם. לכן החברות האלו משתמשות בכלי שבו הם לוות כסף מהציבור. לכלי הזה קוראים איגרת חוב.

הפעם, הציבור אינו הלווה של הכסף, אלא המלווה של הכסף. לכן אם הציבור מסכים להלוות את כספו, עליו לקבל מהמדינה או החברה הלווה, תשלומי ריבית, שיפצו אותו על כך שבמקום להשתמש בכסף בעצמו, הוא מלווה אותו לגוף אחר.

כדי להלוות כסף מעשרות או מאות אלפי אנשים, זה לא מעשי להחתים כל אחד על חוזה. אגרת החוב היא למעשה חוזה שאפשר לקנות ולמכור אותו. בגלל שהאיגרת היא חוזה היא גם נקראת נייר ערך, משום שמדובר בנייר, שנותן ערך כלכלי למי שמחזיק בו.

כאשר האדם קונה את אגרת החוב הוא הופך למלווה. למשל, בתחילת פרוץ משבר הקורונה, מדינת ישראל הנפיקה אגרות חוב. היא הנפיקה שלושה סדרות של אגרות חוב, אחת בהיקף של 2 מיליארד לעשר שנים בקופון (ריבית) של 2.75%, אחת לשלושים שנה בהיקף של 2 מיליארד דולר בקופון (ריבית) של 3.785% ואחת ל 100 שנה (!) בהיקף של 1 מיליארד דולר בקופון (ריבית) של 4.5%.

מה בעצם עשתה ממשלת ישראל? היא רצתה להלוות סכום של 5 מיליארד דולר מהציבור, וקבעה שלושה טווחי זמן – חלק מההלוואה לעשר שנים, חלק מההלוואה ל 30 שנה וחלק מההלוואה ל 100 שנה! ככל שהטווח ארוך יותר, זה אומר שהחזר ההלוואה יהיה בתקופה רחוקה יותר, ואז יש סיכון שהתנאים בשוק ישתנו ולכן על הלוואות ארוכות יותר ממשלת ישראל הציעה ללווים ריבית גבוהה יותר. לריבית שמציעים למלווה בשוק האג"ח קוראים קופון, כי בעבר אנשים היו רוכשים נייר היו מוצמדים אליו קופונים נייר וכשהיה מגיע עת תשלום הריבית הם היו קורעים את הקופון ונותנים אותו למנפיק ומקבלים תמורתו את תשלום הריבית.

נחזור למי שרכש את האג"ח של מדינת ישראל. האנשים שרצו להלוות לממשלת ישראל, קנו את הבעלות על אגרת החוב בסכום שרצו להלוות. אגרת החוב הזאת היא למעשה נכס של אלו שקנו אותה, כי כעת בגלל שהם מחזיקים בה, הם זכאים לתזרים תשלומים עתידי שמהווה גם את החזר הקרן וגם את תשלום הריבית.

בניגוד לחוזה הלוואה בבנק שהוא לא סחיר, אגרת החוב, ברוב המקרים היא סחירה. כלומר אם רכשתי אגרת חוב לעשר שנים, כלומר אני מצפה לקבל את סך הסכום שהלוויתי תוך קנייה זו לממשלת ישראל בתוך עשר שנים, ולאחר חמש שנים אני זקוקה לכסף, אני יכולה למכור את אגרת החוב שכן מדובר בנכס פיננסי שאחרים יהיו מוכנים לשלם עבורו, משום שהוא מבטיח תזרים מזומנים עתידי.

הבעיה היא, שמחירי אגרות החוב תלויים גם במחירים של נכסים אחרים. אם הריבית במשק עולה, אז אגרת החוב המבטיחה תשלום קבוע עתידי היא פחות אטרקטיבית מאפשרויות חיסכון אחרות ואז יהיה ביקוש נמוך יותר לרכישת אגרת החוב והמחיר שלה ירד. כלומר יש סיכון, שאם קנינו היום את אגרת החוב ב 10,000 ש"ח, נקבל עבורה בעוד חמש שנים רק 8,000 ש"ח, ואז נחווה הפסד (שימו לב שהמחיר של האגרת משקף גם את התשלומים שכבר שולמו לכן הוא בדרך כלל נמוך יותר, אבל יתכן שהוא נמוך מעבר למה שהיה צפוי מהתשלומים שנשארו עקב שינויים בתנאי השוק).

לכן הנכס הפיננסי ששמו אגרת חוב הוא נכס שידוע שהוא פחות תנודתי ממניה בדרך כלל, אבל בהחלט יכול לצור גם הפסד.

אגרות חוב המונפקות על ידי מדינה נקראות אגרות חוב ממשלתיות. אגרות חוב המונפקות על ידי חברה נקראות אגרות חוב קונצרניות. נזכור, שכמו בכל הלוואה, אם החלטנו להלוות את כספינו לגוף כלשהו יש גם סיכון שהגוף לא יעמוד בהתחייבויותיו ולא יעמוד בתנאי התשלומים אליהם התחייב באגרת. לכן בדרך כלל אגרות חוב של מדינה מערבית נחשבות מעט יותר בטוחה מאגרות חוב של חברה. חשוב מאוד להעריך את הסיכון הגלום במוסר התשלומים של מנפיק האגרת.

אין לראות באמור לעיל המלצת השקעה. השקעה צריכה להעשות עם יועצ.ת בעלי רישיון ייעוץ שיתאים את המצב האישי ורמת הסיכון למשקיע.

מכירה בשורט – מושג כלכלי אחד ביום

יעל הדס — Tue, 16 Feb 2021 11:46:53 +0000

מכירה בשורט
בעקבות הסיפור המדהים על מניית גיימסטופ שורט היא מילה באנגלית שמשמעותה בסלנג הוא שחסר לנו משהו. מה חסר? במקרה של מכירה בשורט הכוונה היא למכירה של מניה שאינה בבעלותינו. כן, שמעתם נכון. בעולם ההשקעות מותר לנו למכור מניה שאינה בבעלותינו. אבל איך אפשר למכור משהו שאנחנו לא הבעלים שלו? אנחנו יכולים ללוות את הדבר שאותו אנחנו רוצים למכור, למכור אותו, וכשיגיע המועד בו התחייבנו להחזיר אותו אנחנו נקנה אותו בשוק ונחזיר למלווה. המוצר המדובר הוא מניה, כלומר בעלות חלקית על חברה. המלווים זה בדרך כלל ברוקרים, שיש להם גישה למניות או שלהם או של הלקוחות שלהם, וכל המשחק הזה הוא משחק המבוסס על זמן. הברוקר ילווה את המניה היום למשקיע בשורט. המשקיע בשורט ימכור אותה בשוק בערכה היום, ובמועד בו התחייב להחזיר אותה הוא ירכוש אותה בשוק כדי להחזיר את המניה למלווה. הברוקר מסכים לעסקה תמורת תשלום, והמשקיע מהמר שהרווח מהתמורה של מכירה של המניה היום פחות המחיר שישלם בקניה של המניה מחר יהיה גדול מהתשלום לברוקר. אם יודעים שמחיר מניה ירד בעתיד, אז לבעלי המניה כדאי למכור אותה היום במחיר גבוה ולקבל תמורה גבוהה, ובעתיד לקנות אותה בשוק במחיר נמוך. כך גם יווצר רווח כספי וגם תשאר הבעלות על המניה. אם אין בבעלותינו מניה ניתן ללוות את המניה לתקופה מוגבלת כדי להשתתף במשחק הזה. הרווח יהיה בין המחיר הגבוה שנקבל היום למחיר הנמוך שנשלם בעתיד, בניכוי התשלום למלווה המניה. כך יווצר רווח הכספי ללא בעלות על מניה. שימו לב שיש כאן סיכון גדול, כי אם המחיר של המניה לא ירד, או חלילה יעלה, יווצר הפסד שהוא למעשה בלתי מוגבל בסכום, כי ההתחייבות היא לרכוש את המניה בכל מחיר כדי להחזיר אותה. נזכור שבשוק המניות אף אחד לא יכול לחזות מה יקרה למחיר מניה בעתיד ולכן זהו הימור ככל הימור שיכול להגיע לסכומי הפסד עצומים. גיימסטופ היא רשת חנויות לממכר משחקי וידאו שהיה ניתן לצפות ירידה קשה בהכנסותיה עקב הקורונה. הקרנות הגדולות המרו שערכה של מניית גיימסטופ ירד. אבל המידע על ההימור של הקרנות היה קיים בשוק, והטכנולוגיה איפשרה להמוני משקיעים קטנים לשתף פעולה ולהעלות את המחיר של המניה על ידי ביקוש רב וקניות, מתוך הנחה שהקרנות שהמרו שמחיר המניה ירד, ולוו אותה, התחייבו להחזירה ולכן יקנו אותה בכל מחיר. הפעילות הזאת העלתה את מחיר המניה מכ 16 דולר למניה לכ 347 דולר למניה. כמובן שהמשקיעים הקטנים שהחזיקו במניה ומימשו אותה במחירה הגבוה הרוויחו ואילו הקרנות הגדולות שנאלצו לקנות את המניות במחיר מופקע כדי להחזיר את ההלוואה שלוו הפסידו מליארדי דולרים. מחירה של המניה צנח מאוחר יותר ל 52 דולר כך שגם מי שקנה אותה בזמן שמחירה האמיר הפסיד חלק ניכר מהשקעתו.

הסיפור מאפשר לנו לזהות את הסיכון העצום הטמון במכשיר השורט, שיכול להניב למי שמשתמש בו הפסד בלתי מוגבל. זה בשונה לסיכון של קניית מניה רגילה, שבה אנחנו מסכנים את הסכום אותו שילמנו אבל לא מעבר לכך.

*אין לראות בנאמר כאן המלצת השקעה. כדי לקבל החלטות השקעה יש להתייעץ עם בעלי רישיון ייעוץ, המתאימים את ההשקעות למצב האישי של המשקיע. הנאמר כאן הוא רק לצורך לימוד מושגים.

מחיר מניית גיימסטופ מתוך אתר Yahoo Finance