על הסיבות לגיוס חובה
פרק בעבודת הדוקטורט שלי באוניברסיטת הרווארד
מדינות הבוחרות לגייס צבא מקצועי או צבא מתנדבים צריכות
להציע תמריצים כלכליים לאנשים על מנת שיסכימו להתגבר על הפחד מהסכנה הכרוכה בשירות
צבאי או כניסה למסגרת נוקשה. בארה"ב למשל נהוג להציע בנוסף לשכר חודשי גם מימון
לימודים גבוהים לתלמידים מוכשרים שיסכימו להתגייס לצבא לאחר הלימודים. מדובר
בסכומים שאינם מבוטלים. במדינות שבהן נהוג גיוס חובה יש עונשים לכאלו המשתמטים
מגיוס, ולשם כך יש משטרה צבאית ובתי כלא, אבל אין צורך בתמריצים כלכליים כדי לשכנע
אנשים להתגייס (כמובן שגם האכיפה יש לה עלות כלכלית).
בשני המודלים יש עלויות נכבדות לכוח האדם המשרת בצבא.
בצבא המקצועי התמריצים באים בצורת שכר ובצורת תמריצים נוספים הבאים להתחרות
באלטרנטיבות הקיימות בשוק האזרחי. בצבאות שבהן נהוג גיוס חובה אולי אין עלויות שכר
נכבדות שכן יכולים לקבל כוח אדם רב במחיר עלות קטן מאוד שאינו משתווה למשכורות
שבחוץ, אבל למעשה גורמים לכך שאנשים שיכלו לתרום את תפוקתם בשוק הפרטי למעשה אינם
עושים זאת וגם לזה יש עלות למשק.
בעבודה הזאת חקרתי מה מאפיין מדינות הבוחרות בצבא שבו
נהוג גיוס חובה, לעומת מדינות הבוחרות בגיוס של צבא מקצועי. השערת המחקר היתה
שההחלטה לגייס צבא בגיוס חובה תלויה בהיצע הגברים הצעירים במדינה, ובאיום שהמדינה
חובה מבחוץ. במחקר בדקתי את הקשר בין סוג השלטון לבין ההחלטה על סוג הצבא ואיך היא
תלויה ברמת האיום שהמדינה חווה. למשל, במדינות דמוקרטיות הציבור חייב לתמוך בהחלטה
על גיוס חובה, וסביר שיסכים לתמוך בהחלטה כזאת ככל שהאיום החיצוני שהציבור חווה
גדול יותר. במשטרים דיקטטורים, הדיקטטור אינו זקוק להסכמת האנשים כדי לערוך גיוס
חובה. הוא אף יכול לבחור בגיוס חובה לא בגלל האיום מחוץ אלא גם מתוך רצון לשלוט
באוכלוסיית הצעירים, בעיקר באוכלוסיית הגברים ולכן במדינות דיקטטוריות יש קשר חלש
יותר בין רמת האיום לבין ההחלטה אם להשתמש במודל של גיוס חובה.
בבדיקה של הנתונים גיליתי שבדמוקרטיות שלהן אוכלוסייה
גדולה יותר, יש פחות נטיה לגיוס חובה. פירשתי את גודל האוכלוסיה כקשור לרמת האיום
שהמדינה חווה. מדינות גדולות בדרך כלל מאויימות פחות מאשר מדינות קטנות.
בדיקטטורות אין קשר בין גודל האיום לגודל הצבא. בדמוקרטיות לעומת זאת כאשר האיום
מבחוץ עולה, אז גם גודל הצבא המקצועי עולה. גודל הצבא במודל של גיוס חובה אינו
מושפע מרמת האיום גם בדמוקרטיות וגם בדיקטטורות. מעניין לראות שלשורש חוקי המדינה
יש השפעה על הנטיה לגייס צבא חובה – מדינות בעלות מערכת משפט המתבססת על החוק
הבריטי פחות נוטות לגייס צבא חובה. מדינות בעלות מערכת משפט המתבססת על החוק
הסובייטי יותר נוטות לגיוס חובה. מדינות בעלות צבא המגויס בגיוס חובה אינן מגדילות
את הצבא כאשר האיום גדל, ואילו מדינות שלהן צבא מקצועי מגדילות את הצבא כאשר האיום
גדל.
On the Causes of Military Conscription
This paper uses cross-country panel data to study the determinants of whether a country chooses to conscript its military force. I focus on the roles of military threat, the supply of young males, political regime, economic power and the origins of legal institutions in the decision to conscript. Comparing democracies and dictatorships, democracies that are much more populous than their neighbors (which I interpret as presenting a lesser threat) are less likely to conscript. However, when I study the effect of threat on each regime type independently, I find that the effect of threat is not significant in explaining existence of conscription policies. In an attempt to account for the extent of conscription, I find that the size of the military force relative to the population is not affected by increased threat in countries that have a conscripted military force. Countries with all-volunteer forces have bigger military forces in the presence of increased threat. In a sample that includes both conscripted and non-conscripted countries, the size of the military force increases when threat increases, regardless of whether the country is a democracy. I also find that countries with higher shares of young males are more likely to conscript, countries with British legal origins are less likely to conscript and countries with Soviet legal origin are more likely to conscript.
.Hadass, Yael S. On the Causes of Military Conscription. Harvard University 2003
