אין לראות במאמר זה ייעוץ פיננסי מכל סוג שהוא. מטרת המאמר היא חינוכית בלבד.
מהי הלוואה?
כל מי שנכנס לבנק, נתקל במושג “הלוואה”. מהי הלוואה?
הלוואה היא רשות להשתמש בכסף שאינו בבעלותך. כאשר אדם לוקח הלוואה הוא למעשה קונה את הזכות להשתמש בכסף שאינו שלו. התשלום עבור השימוש בהלוואה נקרא ריבית. ככל שההלוואה ניתנת למשך זמן גדול יותר, תשלומי הריבית המצטברים, המשולמים בדרך כלל באופן חודשי או רבעוני, יהיו גבוהים יותר, משום שהרשות הזאת ניתנת לזמן ארוך יותר.
שפת ההלוואות
להלוואות יש שפה שחייבים להכיר אותה כדי לדבר ולפעול בה.
קרן – הסכום שיכנס לחשבוננו ביום לקיחת ההלוואה. למשל אם רצינו לקבל הלוואה של 10,000 ש"ח, אז אותם 10,000 ש"ח נקראים קרן.
ריבית – תשלום עבור הזכות לקבל את תשלום הקרן. דוגמה: אם לקחנו הלוואה של 10,000 ש"ח לשנה בריבית של 10%, אז בסוף השנה נצטרך להחזיר 10,000 ש"ח על חשבון הקרן ועוד 1000 ש"ח כתשלום ריבית על הזכות להלוות את הסכום שלקחנו כהלוואה.
ריבית בנק ישראל ריבית בסיסית שבה בנק ישראל מלווה כספים לבנקים המסחריים. זו הריבית בה בנק ישראל מלווה או לווה כספים ל/מאת התאגידים הבנקאים והיא נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של הבנק. בעת כתיבת שורות אלו ריבית בנק ישראל היא 0.25%.
ריבית פריים: P ריבית הנקבעת בכל בנק על בסיס ריבית בנק ישראל ובתוספת מירווח. היום המרווח הממוצע הוא 1.5%. כל אחד מהבנקים המסחריים קובע את המרווח בעצמו . כאשר הוא מציע מוצרים בנקאים כגון הלוואות אז הוא לוקח את ריבית הפריים P כבסיס. כלומר בעת כתיבת שורות אלו ריבית הפריים היא 0.25+1.5=1.75%.
תשלומי ריבית על הלוואות הם במקרים רבים P+x%.
למשל: אם הריבית השנתית על הלוואה היא P+5.5% אז הריבית המוצעת על ההלוואה היא: 1.75+5.5=7.25% משום שריבית הפריים היא 1.5+0.25=1.75%.
הלוואת שפיצר –החזר ההלוואה מבוסס על תשלום חודשי קבוע לכל אורך תקופת ההלוואה. בתחילת התקופה רכיב הריבית בכל תשלום גבוה, והוא הולך ופוחת בכל תשלום, ובמקביל גדל עם הזמן רכיב הקרן בתשלומים. (לא כולל הפרשי הצמדה לאינפלציה).
ישנם סוגי הלוואות שונים שמה שמבדיל ביניהם חוץ מגובה הריבית הוא משך ההלוואה ותדירות החזרי הקרן והריבית.
הלוואת בלון- הלוואה שבמהלך כל תקופתה משולמים רק תשלומי הריבית, ואילו הקרן נפרעת במלואה בסוף התקופה. לעיתים גם הריבית משולמת בסוף התקופה. זוהי הלוואה מסוכנת מאוד אם לא ידוע מראש שסכום כסף אמור להכנס בדיוק בתום תקופת ההלוואה. (לא כולל הפרשי הצמדה לאינפלציה).
מחיר ההלוואה הוא תמיד אחוז מהסכום הכולל, הנקרא קרן.
דוגמה להלוואת בלון:
נניח שלקחנו הלוואה של 10,000 ש"ח למשך 5 שנים. תנאי ההלוואה הם שאנחנו משלמים ריבית שנתית של 5%, ואת הקרן, כלומר 10,000 ש"ח, נחזיר לבנק בתום התקופה .
כאשר הקרן היא 10,000 והריבית השנתית על ההלוואה היא 5%, הרי שמחיר ההלוואה הוא 500 ש"ח לשנה. אם לקחנו את ההלוואה לחמש שנים, ואנחנו מתבקשים לשלם את הריבית על ההלוואה בסוף כל שנה. הרי שנשלם 500 ש"ח כל שנה, ובסוף התקופה נחזיר גם את הקרן כלומר 10,000 ש"ח. כלומר עלות השימוש שלנו בכסף שאינו שלנו היא 500 כפול 5 כלומר 2500 ש"ח שזה למעשה רבע מסכום ההלוואה הכולל.
לסיכום:
כאשר אדם לוקח הלוואה הוא למעשה קונה את הזכות להשתמש בכסף שאינו שלו. התשלום עבור השימוש בהלוואה נקרא ריבית. ככל שההלוואה ניתנת למשך זמן גדול יותר, תשלומי הריבית המצטברים, המשולמים בדרך כלל באופן חודשי או רבעוני, יהיו גבוהים יותר, משום שהרשות הזאת ניתנת לזמן ארוך יותר.
הריבית היא למעשה המחיר של החזקת כסף נזיל. כאשר אין בבעלותינו כסף נזיל אנחנו משלמים ריבית תמורת האפשרות להחזיק כסף נזיל. כאשר בבעלותינו כסף נזיל אנחנו יכולים לוותר על השימוש בו לתקופה מסויימת תמורת תשלום ריבית שנקבל מהבנק או ממי שהלוונו לו את כספינו.
הבנקים הם הגוף המתווך בין אלה שיש להם כסף נזיל והם מפקידים אותו בבנק, ובין אלה שאין להם כסף נזיל המוכנים לשלם תמורת הזכות להשתמש בכסף נזיל. הבנק תמיד יציע ריבית גבוהה יותר ללווה (מי שאין בבעלותו כסף נזיל) ממה שהציע למלווה (בעלי כסף נזיל הסוגרים את כספם לתקופה מוגדרת מראש בתכנית חיסכון)