מהי אינפלציה?

אינפלציה היא מילה הנשמעת חדשות לבקרים בעיתונים הכלכליים ובמדורי החדשות. מכיוון שרוב הזמן יש לה הקשרים שליליים, אנשים נרתעים כאשר המילה אינפלציה נזרקת לחלל האוויר.

אבל מהי בדיוק אינפלציה? אינפלציה היא מצב שבו מחירים של מוצרים רבים עולים בו זמנית. אם מחיר של מוצר אחד עולה יחסית למוצרים אחרים, אין זו עדות לאינפלציה. לדוגמה, בישראל בשנים 2007 עד היום (2019) יש עלייה מתמדת במחירי הנדל"ן. יחד עם זאת, האינפלציה בשנים אלו נחשבת נמוכה מאוד, וזאת מפני שמחירי מוצרים אחרים, שאינם נדל"ן, לא רק שלא עלו, אלא לעיתים ירדו. דוגמה למוצרים אלו הם בגדים הנקנים באתרים מחו"ל.

אז מהי אם כן אינפלציה?

המחירים של המוצרים שאנחנו רוכשים משתנים לאורך הזמן. בתחילת שנות ה-90 אפשר היה לקנות קרחון ב-10 אגורות, אחר כך ב-25 אגורות ואז בחצי שקל. מינואר 2008 עד יוני 2011 עלה מחיר גבינת הקוטג' האהובה ב-40%. עלייה זו במחירי הגבינה הייתה אחד מהגורמים שהוציאו את צרכני ישראל לרחובות, למחאה החברתית של שנת 2011.

מצב של עליית מחירי מוצרים הוא דבר ידוע ומוכר ברוב מדינות העולם, אולם המחירים של המוצרים השונים אינם עולים באותו הקצב במשך תקופת זמן נתונה. הסיבות לעליית המחירים הן רבות ומגוונות. יחד עם זאת, כאשר מחירי רוב המוצרים עולים על פני זמן, יכולת הקנייה של הצרכן יורדת אם הכנסתו אינה עולה באותו שיעור. מצב זה אינו רצוי ולכן הבנק המרכזי של המדינה, המופקד על יציבות המחירים, מתערב כאשר יש אינפלציה מתמדת או קיצונית בגובהה.

כיצד מודדים את השינוי במחירי המוצרים על פני זמן?

המדד המקובל למדידת קצב עליית המחירים הוא מדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן מודד את עלותו של סל מוצרים ממוצע שאותו צורכת משפחה בחודש. מדי שנה עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סקר הוצאות משקי הבית. על פי סקרים אלו היא בונה סל מוצרים חודשי ממוצע למשפחה ממוצעת בישראל, שאותו היא מפרסמת בהודעה לעיתונות. בסל הזה יש כמות קבועה של ירקות, פירות, עוד סוגי מזון, דיור, הוצאות לתחבורה, לחינוך, לביגוד וכיו"ב. עלות הסל משתנה מדי חודש עם שינויי המחירים, אך בהנחה שהכמויות הנצרכות באופן ממוצע אינן משתנות, הרי שהשינוי בעלות הסל משקפת את השינוי במחירים במשק. בקישור זה תוכלו לעיין בהודעה שיצאה לתקשורת ביולי 2019.

דוגמה מספרית לחישוב מדד המחירים לצרכן וחישוב האינפלציה

נניח שבחודש ינואר 2019 מחיר הסל הוא 10,000 ₪. אם נגדיר את חודש ינואר 2019 כחודש הבסיס, אז אפשר להגיד שכאשר הסל עולה 10,000 ₪ המדד הוא 100.00. נניח שבחודש פברואר 2019 מחיר הסל יהיה 10,500 ₪. זה אומר שהסל התייקר ב-5% יחסית לחודש הקודם. מדד המחירים לצרכן במקרה הזה יהיה 105.

השינוי במדד המחירים הוא האינפלציה, והוא נמדד באחוזים. כלומר שיעור ההתייקרות של סל הצריכה הממוצע במדינה מבוטא באחוזים ביחס לנקודת זמן שנקבעה מראש. במקרה שתיארתי, מדד המחירים לצרכן עלה ב-5% כי הסל התייקר ב-5% ולכן האינפלציה הייתה 5%.

מדוע האינפלציה היא מושג כל כך חשוב בכלכלה?

המחירים הם מרכיב מרכזי ביכולתנו לצרוך את המוצרים שאנחנו זקוקים להם או מעוניינים בהם לרווחתנו. אם המחירים עולים והכנסתנו אינה משתנה, נוכל לקנות פחות מוצרים ממה שהתרגלנו. זה מצב שבו מצבנו הכלכלי משתנה לרעה. בנק ישראל הוא המוסד האחראי על יציבות המחירים בישראל. חשוב להבין, שאנו שואפים ליציבות מחירים, ולא להורדת מחירים כללית, משום שהורדת מחירים כללית יכולה להוריד תמריצים לייצר. אם יצרן רואה שהמחיר שהמוצר אותו הוא מייצר ירד, הרי שהכנסתו תרד, והתמריץ לייצר את המוצר ירד. בנק ישראל הגדיר יעד של אינפלציה של 2% בשנה. בקצב עליית מחירים של 2% בשנה, מצד אחד יכולת הקנייה שלנו לא נפגעת בצורה דרמטית, ומצד שני התמריץ לייצר לא נפגע בצורה דרמטית.

יש כל מיני כלים כלכליים שבהם בנק ישראל יכול להשפיע על קצב עליית המחירים, הלא הוא האינפלציה. הכלי המרכזי שלו הוא שינוי שער הריבית. על אופן פעולתו של בנק ישראל אדבר בפוסט נפרד.

אינפלציה, הלוואות וחסכונות

מעבר להשפעה של האינפלציה על יכולת הקנייה שלנו, הרי שהלוואות וחסכונות יכולים להיות בתנאים מסוימים צמודים לשינוי באינפלציה. משמעות הדבר ששינויים באינפלציה יכולים להשפיע על החזרי הלוואות וגם על הצטברות חסכונות.

דוגמה 1: נניח שהפקדתי בתוכנית חיסכון 10,000 ₪ בריבית של 5% לשנה. נניח כי תוכנית החיסכון לא הייתה צמודה לאינפלציה, כלומר לא אקבל שום פיצוי אם המחירים יעלו. אם גם האינפלציה עלתה ב-5% לשנה, הרי שלמעשה בסוף השנה אקבל 10,500 ₪. אבל גם מחירי המוצרים שאני צורכת עלו באותו שיעור, ולכן למרות שוויתרתי על השימוש בכסף, עליית הריבית קוזזה במלואה על ידי עליית המחירים. במצב זה, אולי שמרתי על כוח הקנייה של הכסף על ידי כך שהריבית פיצתה אותי על עליית האינפלציה, אבל לא קיבלתי שום פיצוי על כך שנמנעתי מלהשתמש בכסף למשך שנה שלמה.

המצב יכול להיות גרוע יותר אם המחירים עלו ביותר מהריבית שהוצעה לי עבור החיסכון. זה המצב בישראל היום – הריבית בפיקדונות לשנה היא בדרך כלל כ-0.05% (שזה קרוב לאפס), ואילו האינפלציה יכולה להיות 2%. משמעות הדבר היא שבסוף השנה כשאקבל את כספי אוכל לצרוך פחות ממה שיכולתי לצרוך עם אותו הסכום בתחילת השנה!

דוגמה 2: נניח שלקחתי הלוואה שהחזריה קבועים (שפיצר) והיא אינה צמודה לאינפלציה. אם המחירים עולים, זה אומר שהערך שאני מחזירה לבנק למעשה יורד. כלומר אם ההחזר החודשי הוא 1,000 ₪, אז בתחילת השנה כאשר החזרתי לבנק 1,000 ₪ הרי שוויתרתי על רכישת מוצרים בערך של 1,000 ₪ לתקופת החיסכון. בסוף השנה, אם המחירים עלו ב-2%, הרי שהמשמעות הכלכלית של 1,000 הש"ח שהחזרתי לבנק בחודש האחרון בשנה היא למעשה ויתור על מוצרים בערך של 980 ₪.

דוגמה 3: נניח שלקחתי הלוואה עם החזר חודשי של 1,000 ₪ שהחזריה צמודים לאינפלציה. אם האינפלציה עלתה בסוף השנה ב-2% אז ההחזר יעלה ל-1,020 ₪. כמובן שאם אנחנו לוקחים הלוואה לטווח ארוך שבו האינפלציה יכולה לעלות משמעותית, זה יכול להשפיע באופן דרמטי על החזרי ההלוואות שלנו בעתיד.