פני כמה שנים, בדיוק כשהקורונה השתוללה וכולנו היינו סגורים בבית, הקדשתי את חודש נובמבר 2021 לפגישות זום עם קבוצות קטנות של סטודנטים שהגיעו לארץ ונתקעו ספונים בדלת אמות, בלי יכולת להכיר אדם בארץ אליה הגיעו ללמוד. בקבוצות של עד 6 סטודנטים, כל אחד הציג את עצמו. סיפר מהיכן הגיע ומה הספיק לעשות עד התחלת התואר במובן המקצועי. בכל פגישה הצגתי את עצמי ואת דרכי המקצועית. אחד הסטודנטים לא התבייש ושאל אותי דרך הזום: סיימת דוקטורט בהרווארד וחזרת לישראל? למה? הרי כל העולם היה פתוח בפניך.
שאלתו החזירה אותי לימים שלפני סוף התואר שלי. השאלה הזאת הטרידה אותי בלי סוף. מה לעשות? לחזור לארץ או להשאר בארה"ב ולקטוף את הפירות המתוקים של חמש שנות עבודה אינטנסיבית וקשה?? התלבטתי אז מאוד. מצד אחד, מאוד רציתי להנות ממשכורת גבוהה יותר ממה שהיתה צפויה לי בארץ ולהיות במרכז העשייה המקצועית שבדרך כלל לא תמצאו בישראל. המרכז של האקדמיה בעולם זה אוניברסיטאות הרווארד ו MIT. המרכז של המדיניות העולמית נמצא בוושינגטון. המרכז העסקי של המגזר הפיננסי העולמי נמצא בניו יורק. המרכז של ההי טק נמצא בעמק הסיליקון בסאן פרנסיסקו. כבוגרת דוקטורט בכלכלה פוליטית בהרווארד יכולתי להגיע לרבים מהמרכזים הללו. אבל הלב שלי רצה הביתה. התגעגעתי מאוד לישראל עם השמש המלטפת ולפעמים שורפת, עם השפה העברית, החברות הקרובות שלי שלא מצאתי חברות כזאת בניכר, וכמובן כל המשפחה על כל מעגליה.
היו לי המון שיחות בעניין עם אנשים שונים בסביבתי, קרובים ורחוקים. את אחת השיחות לא אשכח לעולם. שיחה עם פרופ' בבבית ספר למנהל עסקים בהרווארד שהנחה אותי בחלק מעבודתי. לקראת סוף התואר, הוא שאל אותי לאן הייתי רוצה להגיע אחרי התואר. הכוונה בעיקר בשאלה שלו הייתה לאיזו אוניברסיטה או מקום עבודה רלוונטי הייתי רוצה להגיע. אמרתי לו בגילוי לב שהאמת, הלב שלי רוצה הביתה, אבל אני מתלבטת בין האפשרויות. הרווארד היא מקום תחרותי מאוד. כולם סופר אסטרטגים וכל הזמן חושבים במונחי קריירה והצלחה. לכן הופתעתי מאוד מתשובתו. הוא אמר לי, במקום הכי בלתי צפוי מבחינתי – לפעמים צריך לעשות מה שהלב האומר. המשפט הזה היה הכי רחוק מהרווארד התחרותית שהכרתי. אבל הוא הידהד את מה שהרגשתי בעצמי. אחרי המון התלבטויות בחרתי לחזור לישראל. דורון מבחינתו אמר לי שהוא יבוא לאן שאחליט, אבל אם אחליט להשאר באמריקה אז הוא רוצה שזה יהיה לתקופה ארוכה כדי שהוא יוכל להתבסס בקריירה. זה היה עוד מרכיב בהחלטה. לא רציתי להשאר באמריקה תקופה ארוכה. רציתי לחזור הביתה. לישראל. לארץ שלי.
נחזור לשנת 2021 לסטודנט ששאל אותי את אותה שאלה שהחזירה אותי אחורה בזמן. ציונות, אמרתי לו. אהבת הארץ. זו הסיבה שלא הלכתי "לכבוש את העולם" במרכזים שהזכרתי למעלה.
מאז שהחלטנו לחזור לארץ עברו המון שנים. עם הזמן הגעתי למסקנה שלמרות שויתרתי על האפשרות להנות ממשכורות עתק במקצוע שלי, והשפעה במוקדי הכוח הבינלאומיים, יש לי תפקיד חשוב כאן. הידע שרכשתי בהרווארד בחמש שנות עמל שקשה לתאר אותם במילים אבל בלשון פיגורטיבית אתאר את הרגשתי תוך כדי תהליך: "ירקתי דם" מרוב מאמץ, הוא ידע ייחודי. ידע שזוהי זכות גדולה להפיץ אותו כאן בישראל.
כשאני מסתכלת על עשייתי מאז שסיימתי את התואר, היא רוויה בציונות ואהבת הארץ. בהוצאת שוקן בין הרבה ספרים אחרים הוצאתי לאור את ספריה של אורה מורג המספרים לילדי ישראל את ההסטוריה הישראלית טוב יותר מכל בית ספר ואת ספרה הנפלא של פנינה גרי ז"ל, סיפור אהבה ארץ ישראלי, המתאר את ימי קום המדינה הקשים. באוניברסיטת רייכמן, אני מובילה זו השנה התשיעית את התכניות הבינלאומיות בכלכלה, תכניות הנלמדות בשפה האנגלית, ומאפשרות לסטודנטים מכל העולם לרכוש השכלה איכותית בישראל בשפה לועזית ולהשתלב בשוק העבודה בארץ.
פרופ' אוריאל רייכמן אומר שבית הספר הבינלאומי שבנה הוא מרכז הקליטה הגדול בישראל שכן 70 אחוז מהבוגרים נשארים בארץ לפחות שלוש שנים אחרי התואר. ואני מסתכלת על העשייה הזאת ואני גאה. גאה כי גם בחמש השנים שביליתי בגולה הבנתי שליהודים אין מקום אחר ושאף יהודי בעולם לא יהיה מוגן בלי קיומה של מדינת ישראל. ואת זה הבנתי בלי שמישהו אמר לי או בלי שקרה לי משהו דרמטי. פשוט הקשבתי לדברים שנאמרו בסביבתי לפעמים מאוד בשקט, והבנתי.
אני מצרפת כאן תמונות מפירות עבודתי. כתבה שפורסמה אתמול על התכנית הכי צעירה בבתי הספר לכלכלה ויזמות – התכנית בכלכלה יזמות ומדע נתונים. וכן שתי תמונות המראות באילו חברות בינלאומיות שסניפים יש להן בישראל, הסטודנטים שלי מתקבלים לעבודה. ותמונות הספרים שהוצאתי לאור העוסקים בהנחלת הידע על ישראל לדור הבא. וביום העצמאות הקשה הזה, שמדינתנו מסוכסכת מבפנים ובחוץ, וזו הפעם הראשונה ב 77 שנה שהופסקו חגיגות העצמאות, אני מאחלת לכולנו, שנמצא את הדרך לחזור למדינה המשגשגת שהיינו, שנדע לשתף פעולה בין כל הזרמים, העדות והמגזרים, שנהיה חזקים, קודם כל מבפנים, כדי שאיש לא יחשוב לתקוף אותנו.
את הכתבה שפורסמה על התכנית החדשה באוניברסיטת רייכמן תוכלו לקרוא או בתמונה המצב.











