ההרצאה על הסכסוך הישראלי פלסטיני ותגובת דן גוברין שגריר ישראל במרוקו ובמצרים לשעבר

בקבוצות הבוגרות הישראליות של בית הספר לממשל בהרווארד, התפתח דיון של מה אפשר לעשות, ואני החלטתי שלא ניתן להגיב לזה בפוסטים והחלטתי לעשות הרצאה מלומדת על הסכסוך במזרח התיכון.

כבוגרת היתה לי במה – ארגוני הבוגרים מזמינים בוגרים לתאר את המצב בארצות שלהם בפני קהילת הבוגרים והסטודנטים. החלטתי לנצל את הבמה הזאת ויהי מה.

היו שתי בעיות:

1. מזרח תיכון זה לא תחום ההתמחות שלי בוודאי לא בצורה פומבית, וזה אומר שאני צריכה ללמוד אותו מאפס וגם להצדיק את זה שיתנו לי בכלל לדבר עליו בפני קהילת בוגרי הרווארד.

2. ידעתי שהמתנגדים לישראל יעשו הכל להפיל את ההרצאה הזאת. המארגנות רצו גם לשמור על חוסר הטיה ולכן בהתחלה ביקשו ממני להשתתף בפאנל משותף. עם זה הרגשתי פחות נוח אז הצעתי שיזמינו בוגרים לתת הרצאה מטעם הצד הפלשתיני ואכן הוציאו לכך קול קורא. לא היה אף אחד שהתנדב.

3. ידעתי שינסו לפגוע בסמכות המקצועית שלי ולטעון שאני לא צריכה להיות זאת שתדבר. לכן קראתי להרצאה הזאת

LEADERSHIP AND TERRITORY – THE political Economy of The Israeli Arab conflict.

מכיוון שאוניברסיטת הרווארד בכבודה ובעצמה נתנה לי את התואר דוקטורט בכלכלה פוליטית וממשל, ידעתי שיהיה קשה לטעון שאני לא יכולה לתת הרצאה בכלכלה פוליטית!

אכן כפי שצפיתי, מארגני ההרצאה קיבלו התנגדויות ואף דרשו לעבור על כל השקפים מראש בגלל רגישות הנושא. לשמחתי הם החליטו להמשיך ולתת לי את הבמה.

אבל משהו עדיין הטריד אותי. למרות שקראתי ממש כל מה שיכולתי, בעברית ובאנגלית., על תולדות הסכסוך במשך כשישה שבועות, לא ידעתי אם לא פספסתי משהו חשוב. עשיתי כמיטב יכולתי. ההרצאה היתה מאוד מוצלחת וקיבלתי ביקורות טובות, אם כי היה משתתף אחד שצעק לי כל ההרצאה ובסוף הורידו אותו מהזום. המארגנים החליטו עקב כך שלא להפיץ את ההקלטה ולא קיבלתי אותה. אבל התגובות הנלהבות גרמו לי לא לוותר והחלטתי לעשות הפקה מקצועית של ההרצאה הזאת על חשבוני ולהפיץ אותה לכל מי שיהיה מוכן להקשיב.

עדיין הטרידה אותי המחשבה שאולי פיספסתי משהו חשוב. אתמול במקרה הכרתי באוניברסיטה את דוד גוברין, שהיה השגריר הראשון של ישראל במרוקו, והיה שגריר ישראל במצרים, בעל דוקטורט בלימודי מזרח תיכון ומחברם של שני ספרים בנושא, וסיפרתי לו על ההרצאה. הוא הסכים לצפות בה ולכתוב לי מה הוא חשב עליה, ולא יכולתי לקוות לתגובה טובה יותר. וכך הוא כתב:

ערב טוב יעל, סיימתי זה עתה לצפות בסרטון שהפקת. שאפו!! ניכר שהשקעת זמן ומאמץ רב לסקור את ההיסטוריה של הסכסוך בליווי תמונות, מפות ודיאגרמות. זו משימה ממש לא פשוטה ומילאת אותה בהצלחה רבה. אופן הצגת הדברים הייתה בהירה וקולעת.

לא ידעתי שיש מי שטוען שתחילת רעיון ה start up nation קרם עור וגידים בעקבות מלחמת יום כיפור…אני מסכים איתך לגמרי בכל הנוגע לתפקיד המנהיגות בהתווית ההיסטוריה. יש לכך הרבה מאד דוגמאות בהיסטוריה המודרנית. כל הכבוד על היוזמה וההפקה המרשימה !!!

אז עכשיו התגשם החלום שלי שמי שמומחה לא מצא לי איזו טעות מזעזעת. 
ראו קישור להרצאה.